שאלת את עצמך למה אומרים לנו לנשום כשאנחנו לחוצים? מה זה אומר נשימה מרגיעה? איך נשימה מרגיעה? מהם תרגילי נשימה להורדת לחץ? מהן נשימות להפחתת חרדה?
כשאנחנו בלחץ הגוף שלנו מגיב באופן לא רצוני:
קצב הלב והנשימה מואצים, כלי הדם מושפעים, וכך גם מערכת העיכול, ואף ייתכנו שינויים בסוכר בדם, וכו'. מי שאחראית לכך היא המערכת הסימפתטית שבגופנו שמעוררת אותנו כשאנו נתקלים במצב של איום. היא הופכת אותנו לדרוכים ומחליטה עבורנו באופן אוטומטי האם עלינו להילחם, לברוח או לקפוא - באנגלית: FFF או Fight, Flight or Freeze
סרטון באנגלית שמסביר על FFF, באורך 3 דקות:
האם כל איום הוא ממשי? לא תמיד. אנו מסמנים אירוע כמאיים בהתבסס על חוויות שלנו מהעבר. כלומר, אותו אירוע עלול להתפרש כאיום ע"י מישהו אך לא כך ע"י מישהו אחר. לדוגמה, ייתכן שמישהי תפרש עמידה ודיבור מול קהל כאיום, אבל זה לא יתפרש כך אצל האחר. כשהמוח שלנו מחליט עבורנו שאירוע מסוים הוא איום - ניכנס למצב של לחץ עם כל התופעות הנלוות.
מה נוכל לעשות כשנחוש את התופעות האלו בגופנו?
המערכת הסימפתטית המעוררת אינה לבדה, שכן מאזנת אותה בגופנו המערכת הפרא-סימפתטית שמרגיעה, מאיטה את קצב הלב, מורידה את לחץ הדם חזרה ומחזירה את הגוף למצבו הרגיל.
האם אפשר להפעיל אותה באופן יזום?
כן, ע"י נשימה מודעת.
איך?
למשל, ע"י תרגול של נשימה ריתמית מרגיעה:
ננשום מספר מחזורים של נשימות רגילות, ואז ננשום נשימה עמוקה יותר עד תחתית הבטן ונחזיק קצת את האוויר לפני שננשוף אותו החוצה. זו החזקה שצריכה להיות נעימה ולא מציקה. כדאי לחזור על מחזור נשימה כזה 4-5 פעמים, או יותר לפי הנדרש.
אם יש לך דאגות או מחשבות שליליות שחוזרות בלופ - תרגיל זה יכול לעזור. במקביל לדאגות ולמחשבות נתרכז ונפעיל את מערכת ההרגעה הטבעית של הגוף וניווכח בהקלה.
קשה לך להירדם? – אלו יכולים להיות תרגילי נשימה לשינה.
כשלחץ נמשך תקופות ארוכות בחיינו הוא עלול לגרום לבעיות כרוניות כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, דיכוי מערכת החיסון, מחלות לב ועוד. לכן כדאי לעצור מידי פעם, לתרגל נשימה כזו ולהכניס חמצן טוב לגופנו.
אגב, *נשימה* ו*נשמה* הן מילים דומות שמבדילה ביניהן האות י'
אני מזמינה אותך לחשוב על המשמעות של הקירבה ביניהן.
לקריאה נוספת -