רוב ספרי המודעות העצמית מתמקדים בהשגת הצלחה, הגשמה, איך להרגיש טוב יותר וכדומה, ונדמה שהמטרה של רובם היא לעזור לנו להשיג רגש של אושר.
אבל רגש האושר הוא רגש אחד מתוך מנעד רחב מאד של רגשות אנושיים. נכון שהוא בין המספקים ביותר ואנו רוצים להרגיש אותו שוב ושוב
אבל
יש במנעד האנושי רגשות אחרים שעשויים לספק ולמלא אותנו.
בנוסף, למרות שהחברה המערבית העלתה על נס את הרגש הזה בפרט, ואת הרגשות החיוביים בכלל, זה לא אומר שחייבים לקבל את המוסכמה הזו כפי שהיא.
אז למה אני מעודדת אותך לרצות ולהסכים להרגיש רגשות שונים מרגש של אושר?
כי אי אפשר לחוש ברגש "טוב" אם אין למה להשוות אותו,
וגם כי כל רגש מלמד אותנו משהו על עצמנו או על הבחירות שלנו, ובהסכמה לפגוש רגש "קשה" (רגש לא נעים) יש פוטנציאל עצום של צמיחה והתפתחות.
אז אולי נתייחס לכל הרגשות שלנו כשווים והם פשוט ממוקמים במיקומים שונים על הרצף האישי שלנו? זה דיי יכניס את הכל לפרופורציה, לא?
מה דעתך?