באחד המפגשים המטופלת (כל הפרטים טושטשו) אמרה שהיא זוכרת את עצמה כילדה שקשה לה – והזיכרון הזה חי בה עדיין.
זו היתה הזדמנות נפלאה לשתינו ליצור חיבור עם הילדה הפנימית הפגועה שבתוכה.
מי הוא הילד הפנימי שבי?
הילד הפנימי (/הילדה הפנימית) שבתוכנו הוא העצמי הרגשי שלנו. כשאנו מרגישים שמחה, כעס, אהבה, התלהבות, עלבון, זה הילד הפנימי שבי. גם כאשר אנו מתנהגים בצורה ילדותית אפשר לומר שאנו פועלים מתוך 'מצב הילד' וזה מאוד נפוץ. הילד הזה הוא החלק הרגיש בתוכנו שבחר להיעלם כשצרכים שלו לא מסופקים – צרכים של אהבה, של הכלה של רגש כואב, של תשומת לב, של מבט מעריך וכדומה. התעלמות מחלק זה בתוכנו, כלומר מהילד הפנימי הפגוע, מכבידה עלינו גם בהווה, וככל שנחבור אליו לעיתים קרובות כך נתרום יותר ל- well being שלנו ולריפוי הילד הפנימי שבי.
מה הוא ריפוי הילד הפנימי בפסיכותרפיה?
בטיפול הפסיכותרפי ריפוי הילד הפנימי הוא תהליך שיכול לקחת זמן ותלוי בשלב שבו נמצאת המטופלת. לפעמים עצם המחשבה של המטופלת על כך שיש בתוכה ילדה פנימית פגועה מעלה בעיניה דמעות והיא אינה יכולה לדבר כלל, ואז כדאי להתקרב לילדה הפנימית ברגישות ובעדינות, ולפעמים אף לשקוט. יש בתוכנו חוויות כואבות שהילדה הפנימית מחזיקה עבורנו עד שנוכל לחבור אליה ולכאב שהיא מנכיחה, להרגיש אותה ולתת לה את חווית התיקון לה היא זקוקה, באמצעות כלים שמאפשרים את זה, כמו למשל באמצעות מדיטציה חיבור לילד הפנימי.
האם המטופלת הזו זכתה לחיבור עם הילדה הפנימית?
במקרה המתואר הנחיתי את המטופלת במדיטציה למצב של הרפיה ואפשור והובלתי אותה לפגוש את הילדה הפנימית שבתוכה כפי שעלתה בעיני רוחה באותו רגע. כשהמפגש הזה קורה הוא חוויה מאוד עוצמתית ומרגשת, וכך קרה גם כאן, שכן המטופלת זכתה לדיאלוג עם הילדה הפגועה שבתוכה ואף קיבלה ממנה מסר. כשהסתיימה המדיטציה המטופלת שקטה מעט ואז אמרה משהו שטרם שמעתי ממנה עד כה – שהיא מצטערת על כך שלא התייחסו אליה כשהיתה ילדה, ושנראה לה שאולי היא עצמה תוכל לפעמים למלא את התפקיד הזה עבור הילדה הפגועה שבתוכה, כדי להתחיל בריפוי הילדה הפנימית.
התרגשתי איתה יחד.