הוא לא לוקח אחריות!
האם יצא לך לחשוב או לומר זאת על מישהו או מישהי? כשעולה מחשבה כזו המשמעות היא שאנחנו רוצים לייצר אצלו שינוי התנהגותי,
אבל
האם באמת אפשר לשנות את התנהגות האחר?
ואפשר גם לשאול איך משנים התנהגויות והרגלים של אנשים אחרים, או מתי בכלל אדם משתנה? מתי? כשהוא בשל לכך ורוצה ומוכן להשתנות, נכון? אם כך, אין טעם שתהיה לנו ציפייה שישתנה רק משום שאנו רוצים בכך ושייקח על עצמו אחריות, נכון? זו תהיה ציפיית שווא שתגרור רגשות אכזבה ותסכול.
אז איך אפשר להתקדם עם זה?
כשמחשבה כזו מופיעה כדאי להתבונן פנימה ביושרה. בדרך כלל כשמפריע לנו איך האחר מתנהג – כנראה שנמצא את העקבות של ההתנהגות הזו גם בתוכנו. למה זה קורה? כי לכולנו יש צורך להתייחס לכל אחד מהחלקים הפנימיים שלנו אבל אנו נרתעים מחלקים שאינם נעימים לנו ואז אנו 'מוצאים' את ההתנהגות הזו אצל מישהו אחר כדי שבכל זאת נוכל להתייחס אליה.
מה אפשר אם כך לעשות? לשאול את עצמי מבפנים - איפה אני לא לוקחת אחריות?
למה זה יועיל?
1. ראשית, זה ישחרר את הציפייה שהאחר ישתנה ויפחית את התסכול שלנו כשהוא לא ישתנה לפי רצוננו.
2. שנית, כשאקבל מבפנים תשובה לשאלתי (איפה אני לא לוקחת אחריות) זו תהיה הזדמנות לקבל הבנה עצמית, שאולי אף תיצור תהליך של שינוי. לרוב, תובנה כזו תביא למודעות עצמית ותייתר את המחשבה הראשונית. כלומר, זה לא שאני רוצה שהוא ייקח אחריות אלא שאני נוכחת לדעת שיש חלק בחיי בו אני לא לוקחת אחריות.